שפת הוריי לאמי יש סדקבלב השפה,כמו מטפחתראשמחסה את שרשיה. לאבי יש שפהמזנחתכמו תינוק שנשכחבאהל בן גוריוני,כמו פריפריהשכוחת אל. מהריסות שפת הורייאבנה בית לילדיי: אין אמצעללא ראשית. Share this poem Share on Twitter Share on Facebook
×The Language of my ParentsRelated articlesFinding a home in translationRoy Hasan and the Ars Poetica movement