Poems

שפת הוריי


לאמי יש סדק
בלב השפה,
כמו מטפחת
ראש
מחסה את שרשיה.

לאבי יש שפה
מזנחת
כמו תינוק שנשכח
באהל בן גוריוני,
כמו פריפריה
שכוחת אל.

מהריסות שפת הוריי
אבנה בית לילדיי:

אין אמצע
ללא ראשית.
 

Share this poem