I swore myself in

אדבר אתך גלויות כלומר אהיה גלויה כלומר אשלח את עצמי אליך מקעקעת מלים, מכוסה בולים עם איורי בעלי חיים מביתים,ם מטשטשת עקבות של כל מה שיכלתי לכתוב. לא יכלתי.י , בכל אפן,ן לא בגלוי ממילא מה שלא נכתב הוא הדברהבוער באמת ומלים רבות לא תכבינה אותו,ו גם לא שיר המתימר לומר את האמת כל האמת […]

The Language of my Parents

לאמי יש סדק בלב השפה, כמו מטפחת ראש מחסה את שרשיה. לאבי יש שפה מזנחת כמו תינוק שנשכח באהל בן גוריוני, כמו פריפריה שכוחת אל. מהריסות שפת הוריי אבנה בית לילדיי: אין אמצע ללא ראשית.  

In the land of Ashkenaz

במדינת אשכנז השקד פורח במדינת אשכנז מצפים לאורח לא לשתף רוחצים ידים בסבון וגם אז נוגעים מרחוק לא תוקעים כף במדינת אשכנז אני אכל חריף ובית חם במדינת אשכנז אני מופלטה אני חפלה אני כבוד אני עצלן אני כל מה שלא היה פה פעם כשהכל היה לבן אני ההרס החורבן השד המזין העברין עם הכיפה […]

On the Bed

על המיטה ליפני עוד יום עבודה אני לוחש לעצמי  כתפילה חרישית :את מילותיו של זרתוסטרא אדם אשר אין בו כאוס .לא יכול להוליד כוכב רוקד  !יש בך כאב, יש בך כאוס .יש, יש, יש